בריטניה – סקירה כללית
עמים אלו שנכבשו לאורך ההיסטוריה על ידי מגוון אויבים חיצוניים כמו קלטים, רומאים, סקסונים, ויקינגים, נורמנים ועוד, הרבו גם להתכתש בינם לבין עצמם. התוצאה מכול אלה הייתה היווצרות עמים חזקים, חדורי אמביציה ואינטליגנציה שכשהשכילו להתאחד החלו להשפיע על כל העולם אם באמצעות שליטה והנחלה תרבותית ואם על ידי שיווק של מוצרים ורעיונות שהם המציאו.
עם זאת איחוד נכפה על כל יריבה:
המלכה אליזבת ה-1 שמה קץ לשפיכות הדמים והחליטה להוריש את כתרה לג'יימס ה-6 מלך סקוטלנד שהפך לג'יימס ה-1 מלך אנגליה וסקוטלנד.הוולשים סופחו בימי אדוארד ה-1 שאף הבטיח להם כי היורש הבא יהיה נסיך שיוולד בווילס. בתרגיל מבריק הביא את אשתו ההרה אשר ילדה במבצר הענק אשר בקנרוורן תינוק שהוצג לעיני ההמונים כמימוש ההבטחה. הסיפור עם אירלנד יותר מסובך : האירים לא הסכימו להסתפח. שורה של מרידות דוכאה על ידי האנגלים באופן שגרם כמעט לנישולם מעל אדמתם. כמיליון אירים רעבו למוות וכמחצית מתושביה נאלצו לגלות ממנה. המרידה האחרונה במאה ה-20 הניבה את העצמאות המיוחלת אך רק לחלקו המרכזי והדרומי של האי בו היה רוב לקתולים. הצפון שכלל את 6 מחוזות אלסטר, עם רוב פרוטסטנטי, הסתפח לברית אנגליה סקוטלנד ווילס.
כל הנתונים הללו התבטאו בשמותיה של הממלכה לדורותיה.
אנגליה הוא שם אחד השבטים שפלשו לאי במאה ה- 5, ונבחר כשם האי, והשפה היא שפתם של האנגלים. בריטניה הגדולה הוא השם שניתן לאחר הכתרת המלך הסקוטי על 2 העמים. איחוד סופי ב-1701 הניב את השם הממלכה המאוחדת United Kingdome ובקיצורו U.K . בימי המלכה ויקטוריה ניתן שם חדש : הקיסרות הבריטית הגדולה שבה לא שקעה השמש לעולם. גם המלכה שודרגה ואמור מעתה : הוד מעלתה הקיסרית ויקטוריה.
אין כמעט תחום בעולם בו לא טבעו הבריטים את חותמם ופעמים רבות הגו והמציאו אותו.התבוננות בעולם התעשייתי והמודרני של ימינו, חושפת את שורשי הקדמה המיכון והפיתוח שמקורם באי הבריטי אותו אגב תושביו מכנים "היבשת".
שיתוף הפעולה בין מדענים סקוטיים ואנגליים שחקרו בקיימברידג' או באוקספורד הניב שורה מרשימה של חוקרים וממציאים:
אייזיק ניוטון – מנסח כוח המשיכה , מניח בסיס למתמטיקה החדשה לאופטיקה גיאומטרית ומכאניקה קלאסית וגם ממציא טלסקופ מחזיר אור.
ג'יימס הרגרייבס ממציא מכונת הטווייה התעשייתית.
ריצ'ארד ארקרייט מניע את המכונה בכוח המים.
תומאס ניוקמן וג'יימס וואט ממציאים את מנוע הקיטור.
קרומפטון מחבר מנוע זה למכונות הטוויה.
כדי להפעיל מנועים בכוח קיטור יש צורך בפחם ומכרות עצומים נחפרים לצורך הכרייה. מרכז העשייה הוא באזור המכונה מידלנדס המשתרע מאוקספורד עד יורקשייר ובו מרבצי ברזל ופחם שהקרבה להם הביאה למהפכה התעשייתית.
תנאי העבודה והמחייה הביאו גם למחשבה מהפכנית ועל רקע זה נכתב ספרו המפורסם של קארל מארכס "הקפיטל" בלונדון.
אברהם דרבי יוזם ייצור המוני מעפרת ברזל וכך נבנה גשר הברזל הראשון בעולם. (אותו דרבי בונה כבשנים לשימוש בפחם אבן.) אחר כך בונים ספינות ברזל בנינים עם שלד ברזל ולבסוף אפילו מצבות קבורה מברזל. בריטניה כונתה בתקופה הויקטוריאנית בית המלאכה של העולם.
טראוויטק ממציא את הקטר הראשון וסטיבנסון חיבר את הקטר לקרונות נוסעים.בתחילת המאה ה-19, כאשר כל זה התרחש לא הייתה ארצנו אלא "סנג'ק" (חבל ארץ) נידח באימפריה הטורקית. כשבריטניה מרושתת במסילות ברזל הסולטנים נחרדו מהמחשבה שיקלו על מלאכתם של זרים לתור בארצם,והגמל והחמור הם שהיוו את כוח התחבורה המרכזי.
הנרי רויס בונה מכונית בעלת מנוע של 2 צילינדרים וביחד עם האציל צ'ארלס רולס הם מייצרים 1,000 מכונות רולס רויס אשר נעות עד היום בכבישים.
המצאת האופניים שייכת לנפח הסקוטי קירקפטריק מקמילן (נסו לומר שם זה ברצף 3 פעמים) שתחילה הוסיף דוושות לסוס נדנדה . כשעלה לרכוב בעירו פקח קנס אותו בעוון "נהיגה מטורפת"
פרנק וויטל ממציא מנוע הסילון.
ובתחום אחר:ממציא הטלביזיה – ג'ון לוגי בירד (סקוטי שהפעיל את הטלביזיה הראשונה בלונדון), הוא גם ממציא הטלביזיה הצבעונית והמצאות נוספות הקשורות בראדאר וכן המציא את הוידאו (וגם גרבים טרמיות).
אלכסנדר אחר הוא הסקוטי גראהם בל ממציא הטלפון (אלא שאת המצאתו פיתח בארה"ב.) לעומתו מרקוני ממציא הרדיו היה איטלקי אך רק באנגליה התאפשר להוציא את המצאתו לפועל.
הבריטים הם אלופי התחבורה. הכביש העתיק בעולם שנקרא Sweet Track causeway באנגליה נבנה בסביבות שנת 3800 לפני הספירה. אך גם את כבישי האספלט הראשונים בעולם סללו האנגלים באנגליה. בתקופת המנדט דאגה האחרונה להביא את הקימה גם לארצנו. כבישים ראשונים מבטון או אספלט נסללו בישראל כחלופה לדרכי העפר הטורקיות.
מקום של כבוד לבריטים בתחום הכתיבה הספרותית :.שמות כמו ג'יין אוסטין, האחיות ברונטה, צ'וסר, לואיס קרול, אגאתה כריסטי, איאן פלמינג , א.א.מילן וג'י קי רולינג הם דגימה קטנה מן המבחר.
המחזמר "גברתי הנאווה" עולה מדי כמה שנים על במות לונדון לצד נכסי צאן ברזל אחרים כמו "המלך ואני" "פאנטום האופרה" יוסף וכתונת הפסים" "אחים בדם" "מאמא מיה" ועוד…הנאה מיצירתיות ומקצוענות המופגנת בבימוי הנפלא מזומנת גם למי שלא דובר אנגלית.
היצ'קוק וצ'ארלי צ'אפלין, וסדרות הטלביזיה המופלאות : משפחת פורסיית, על אדונים ומשרתים, הדרך לקנדלפורד , ואחוזת דאונטאון. ביקור באנגליה באיזורים הכפריים תמיד נדמה כגזור מתוך "על גאווה ודעה קדומה" או "בעל אידיאלי" מבט אל הים מעיר זכרונות מ-"קו אונידין" רובינזון קרוזו מבוסס על דמותו של מלח סקוטי בצי הבריטי וזהו רק קורטוב מרשימה ענקית.
והקומדיות אוי הקומדיות – זוכרים את "מישהו מטפל בך ?" ו"המלון של פולטי" עם ג'ון קליז ו"מונטי פייטון" ו"בריאן כוכב עליון". אז לונדון כן מחכה לנו , על שלל המוזיאונים שרובם בחינם, וקולינריה שמשתדרגת בעקבות שפים עולמיים, בתי כלבו ענקיים ורחוב אוקספורד על שלל חנויותיו המתהדרות בצעקה האחרונה.
עבורנו התיירים נראים האנגלים כחיים בעולם הפוך בו סימון המרחק בשלטים נעשה במיילים ולא בקילומטרים, כדי למדוד הם מחשבים ביארדים בפיט ובאקרים . למזלנו בשנות השבעים שינו את שיטת הספירה לעשרונית שאם לא כן היינו נאלצים להוגיע את מוחינו בכל קניה תוך תרגום מחירים ותשלום במטבעות מהשיטה התריסריונית.
על השולחנות מוגשת מלחיה עם חור אחד ופלפליה עם שלושה חורים ובמלונות יוקרה לאצילי בריטניה לא מתכוונים אפילו להחליף את הברזים שבכיור. רוצים מים קרים ? פתחו ברז ימין רוצים חמים ? ברז שמאל. רוצים פושרים ? מלאו כיור משני הברזים וכעת לעבודה : מלאו כפותיכם ושטפו. בסיפור כזה נתקלתי פעם גם באמבטיה. היה עליי להתקלח ולחפוף את הראש. לא היה מקלחון ואפילו לא לא צינור עם טוש. זמן רב ביטלתי על מילוי האמבט ועתה דמיינו איך חופפים את הראש….
מסורת היא מסורת ואל תתנו לרופאים לבלבל אותם עם עובדות : מאות בשנים אכלו אבותיהם מבחר מאכלים רוויי שומן וכולסטרול והנה אומה זו אינה חולנית יותר מכול אחת אחרת. הבו להם כבר בבוקר בייקון עם ביצת עין המטוגנים במחבת גדושה בשמן, הוסיפו לצלחת נקניקיה שמנמנה לביבת תפוחי אדמה (מטוגנת כמובן) ולביבה שחורה שאת מרכיביה לא אפרט אלא בטיול עצמו. אך לא די בכך : יש גם שעועית ברוטב עגבניות וטוסט. הכול חם ומהביל. רוצים איזה ירק ? לא בבית ספרנו. כאן חולטים או צולים עגבנייה בגריל.
גם לנסיכים מקום של כבוד בהיכלי האופנה. האם יתחתנו בטוקסידו או במדים ? האם ינשאו בכנסיית סנט פול כמו צ'ארלס ודיאנה או יבכרו את "ווסטמינסטר" כמו ויליאם וקיית ?כל מחווה מצולמת, כל חידוש אופנתי מדווח ומנותח. זמן קצר אחר כך החנויות כבר מוכרות מכנסי ג'ינס "קיית מידלטון" בצבעים, או בגדי הריון סטייל הנסיכה, וכמובן כובעים. תעשיית בובות ומזכרות משלימה את התמונה והרי לכם תרומה נכבדה לכלכלה הבריטית. שווה להם אפילו לתרום מכספי המדינה לטיפוח המוסד הכל כך יקר הזה.