רוסיה המפתיעה – מוסקבה וסט. פטרבורג

אם מוסקבה מהממת בעוצמתה ובאופיה, סט. פטרבורג כובשת ביופי באלגנטיות ובעושר תרבותי שאין שני לו.

 

מאות ארמונות, מוזיאונים, כנסיות ותיאטראות מציעה העיר. כאן חיו ויצרו: פושקין, טוסטוי וצ'כוב, צ'ייקובסקי ושוסטקוביץ', כאן כתב את משליו קרילוב. כאן חיו ומשלו: פטר הגדול, ייקטרינה הגדולה, אלכסנדר הראשון, ניקולאי השני. כאן ירתה האוניה אורורה פגז אחד(עקר), פגז שנתן את האות למהפכנים בראשות לנין לפרוץ לארמון החורף ולהניע את המהפכה הקומוניסטית. כאן חגג  רספוטין, כאן פעלו עוצבו המפוארים שבתכשיטנים- ביצי פאברז'ה.

 

עיר בשפך נהר הנבה אל הים הבלטי היתה רעיון בלתי אפשרי בעליל. אך הצאר פטר הגדול לא האמין בבלתי אפשרי. בזמן שיא בנה  באדמת ביצות עיר "אירופאית". לאורך הנהר ולצידי תעלות נבנו ארמונות, כנסיות ובניני ציבור,  נפרסו רחובות אלגנטיים בהם חנויות יוקרה ובתי קפה מזמינים – כל מה שנחוץ לעיר בירה, עיר תרבות. ומחוץ לעיר, במרוץ מטורף נבנו עשרות ארמונות, טובלים בגנים ומזרקות בני תחרות למפוארים בארמונות אירופה.

החורף בסט. פטרבורג קשה וכואב, היום קצר אפור ומדכא. ואז בא הקיץ. ימים ללא לילה, רחובות העיר מתמלאים בתושבים, המפצים עצמם בשוטטות ברחובות על החורף שהיה מנת חלקם. בשעות הקטנות של הלילה משוטטים אלפי תושבים ותיירים לאורך נהר הנבה וצופים בפתיחת הגשרים. הלילות הלבנים תופעה אנתרופולוגית ייחודית.

 

התיירים עטים על הארמונות: ארמון פטרהוף וגניו-"וורסאי" של רוסיה. ארמון יקטרינה בעיירה פושקין ובו חדר בעינבר המפורסם. ארמון משפחת יוסופוב בו נרצח בידי בני אצולה רספוטין המאיים.

 

אך השיא הו כמובן הביקור בארמון החורף –ההרמיטאז'. ארמון פאר, מעוטר בשיש קררה, באבנים יקרות, וזהב. מפואר ככל שיהיה, סיבת הביקור אינה הפאר והעושר אלא אוסף אומנות מהחשובים בעולם. פיקאסו, מונה,מנה וסזאן. בוטיצ'לי, רפאלו מיכלאנג'לו וליאונרדו דה ויצ'י. אל גרקו, לאסקז גויה ורמברנדט. פסלים יווניים ורומאיים, ארונות קבורה מצריים וכו.. לא ניתן להגזים בערכו של האוסף- לא ניתן להפריז בתאור עצמת החוויה.

 

ושוב לרחובות שוקקים או לאחד מבתי התאטרון: מרינסקי(קירוב בעבר), אלכסנדרינסקי (פושקין בעבר) מכאלובסקי(מוסורסקי בעבר) בהם ובאחרים ניתן להינות מבלט ואופרה ברמות הגבוהות ביותר.