מסתורין ויופי במרכז אמריקה

אלפי אנשים התאספו סביב שרידי המקדשים העתיקים של העיר טיקאל בגוואטמלה. כשהשמש עלתה וציינה את תחילתו של היום ה-21 לחודש דצמבר שנת 2012, אפשר היה לשמוע את סמיכותו של השקט. דקות ספורות חלפו ונראה שגם הציפורים החרישו את משק כנפיהם, עד שהדממה התחלפה בקול הלמות תופים ורקיעות הרגליים של כהני הדת בני המאיה, שחגגו את תחילתו של עידן חדש: שנת 13.0.0.0.0.0 לספירתם.

טיקאל, השוכנת ביער טרופי עבות, הייתה העיר החשובה לבני המאיה. שם נערכו טקסי הפולחן הדתיים שבהם הקריבו קורבנות לאל העליון ולאלים הרבים שבהם האמינו. כן, גם קורבנות אדם היו חלק מהטקסים, אלו נבחרו מבין העבריינים ושבויי המלחמה.
במשך למעלה מ-3,000 שנה התפתחה המאיה והתפרשה על פני שטחים נרחבים במרכז אמריקה. אל תתנו לקורבנות האדם להטעות אתכם, בני המאיה עסקו במדעים, באסטרונומיה ובמתמטיקה, וחישוביהם משאירים גם את המדענים בני זמננו פעורי פה.
על אף שבמאה ה-10 ירדו בני המאיה מגדולתם – והסיבות לכך נותרו לוטות בערפל – עדיין ניתן לראות במקומות מסוימים את צאצאיהם ממשיכים לשמור בקנאות ובאדיקות על השפה והתרבות.
למשל בעיר אנטיגואה בגווטאמלה, ששימשה כעיר הבירה של מרכז אמריקה עד שנהרסה ברעידת אדמה באמצע המאה ה-18. אחרי שנבקר במרכז התרבות ובחוות הקפה, נשים פעמינו אל מוזיאון המוזיקה קאסה קוחום, שם נתוודע לצלילים הסוחפים של בני המאיה.

אחת המסורות העתיקות שהשתמרו עד היום בקרב בני המאיה היא האומנות: פיסול, אריגה, גילוף בעץ ובתירס. את היופי הזה נראה בביקורנו באזור אגם אטיטלן, שם נותרו 12 כפרי מאיה, ששימרו על המנהגים העתיקים ועל התלבושות הססגוניות המסורתיות. את התוצרת החקלאית שלהם משנעים בני האזור כל הדרך אל מעלה ההר, לעיירה צ'יצ'י, שבה מתקיים בימי ראשון השוק המקומי, והרוכלים שבו לא מוותרים על ביצוע קפדני של טקסי הדת בין מכירה אחת לשנייה.
למרות שהדת הרשמית במדינה היא קתולית, המקומיים משלבים פולחנים ממסורת המאיה על עיקרי הנצרות. הדוגמא הבולטת לכך היא בכנסיית סנטו תומאס, שבה המסדרון המוביל אל המזבח גדוש בבמות פולחן המוקדשות לאלי המאיה הקדמוניים. טקסי פולחן מרתקים מתקיימים גם בבית הקברות המקומי וב"פסקואל אבאך", מזבח הממוקם על פסגת הר המשקיפה על העיירה.
לא רק גוואטמלה עשירה באתרים המוקדשים לתרבות המאיה המסתורית, גם במקסיקו השכנה. למעשה, חבל צ'יאפס, האזור המחבר בין שתי המדינות, מכונה "עולם המאיה". מלבד היותו אזור פראי ויפה, הגדוש ביערות גשם, מפלים, אגמים ונהר אחד המתפתל בין קירות תלולים המתנשאים לגובה 1,000 מטרים; יש בו ערים וכפרים שנשתמרו בהם שרידים ארכיאולוגיים ותרבותיים. סאן חואן צ'מולה הוא המפורסם בהם: כפר גדול עם אמונה גדולה עוד יותר ותושבים גאים ועזי מבט.

העיר החשובה באזור היא סאן קריסטובל דה לאס קאסאס, שנקראת על שם הבישוף הספרדי שהקדיש את חייו להגנה על זכויותיהן של בני המאיה. נשוטט בין בתי האבן הצבעוניים, שווקי האוכל והתוצרת המקומית ומשם נמשיך בדרך הררית ומיוערת אל התחנה הבאה: הפאלנקה.
בשרידי עיר המאיה, שהשתמרו להפליא, ניתן לראות לא רק שרידים ארכיטקטוניים נפלאים, אלא גם תבליטים שעליהם מופיע הכתב הקדום שלהם, שבעזרתו הצליחו מספר חוקרים לנתח את חידת בני המאיה. הפירמידה הגדולה ביותר באתר היא "מקדש הכתובות", מבנה שבו נמצא קברו של המלך פקאל ששלט בעיר בתור הזהב שלה.
לא נוותר על ביקור במקסיקו סיטי, על אתריה ההיסטוריים, הדתיים והתרבותיים, בהם עיר האלים המסתורית טאוטיוואקן והמוזיאון האנתרופולוגי, שבו נמצאות יצירות מופת כמו אבן השמש ולוח השנה האצטקי, שיאירו לנו עוד קצת את מסתוריה של תרבות המאיה.

ואם כבר אנחנו במרכז אמריקה, שלא נגיע אל גן העדן, פנינת החן של אמריקה הלטינית שנודעה גם בשם "קוסטה ריקה"? האקלים הטרופי, העושר האינסופי של החי והצומח והאנשים השלווים והנינוחים הפכו את המדינה לכזו שהמוטו שלה הוא: חיים טובים (ובספרדית זה אפילו נשמע טוב יותר, "פורה וידה", כל כך נונשלנטי ורגוע).

מתחילים עם שמורת הטבע מונטה וורדה, שם מחכה לנו אומגה הרפתקנית מעל צמרות העצים ואל מול נופו המופלא של יער העננים. מכאן נמשיך אל הר הגעש ארנל, השוכן בעיבורו של הפארק הלאומי, אחד מיני רבים בקוסטה ריקה. בשמורת הטבע יער הגשם נצא למסלול הליכה בין הגשרים התלויים הקשורים בגובה מאה מטרים מעל שורשי העצים.
ימי הטיול במדינה יפגישו אותנו עם מינים רבים של חיות: מ-30 מינים שונים ומשונים של צפרדעים, תנינים, איגואנות, קופים רקונים ושאר בעלי הזנבות וזנים שונים של ציפורים. שייט בספינת מפרש לאורך החופים והאיים היפיפיים של מנואל אנטוניו יפגיש אותנו עם דולפינים, לווייתנים וצבי ים, וביקור במפלי לה פאז השוצפים ייקח אותנו אל הגנים שבהם שוכן מצפה הפרפרים הגדול בעולם. תואר שהולם ביותר את המדינה שנחשבת לאקולוגית ביותר בתבל.