מידע מקיף על תעלת פנמה

בתחילת המאה ה 20, החליטה ארצות הברית לבנות תעלה המחברת את האוקינוס האטלנטי עם האוקינוס השקט. הבניה נמשכה כ 10 שנים ונפתחה לשימוש ב 1914. ב 1999 עברה השליטה על תעלת פנמה מארה"ב לפנמה.
הרעיון של בניית מעבר ימי המקשר בין שני האוקיינוסים החל כבר במאה ה 16. הביצוע החוצה הרים, ג'ונגלים ונהרות היה בלתי אפשרי לביצוע באותם זמנים אבל הרעיון נשאר כרעיון טוב שיכול לקצר את הדרך בין אירופה ומזרח אסיה.

צרפת היתה המדינה הראשונה שניסתה לבצע את המשימה. פרדיננד לה ספ, האיש שבנה את תעלת סואץ. הם החלו במשימה ב 1880 אלם גשמים רבים שירדו באזור סייעו להפיץ מחלות כמו קדחת צהובה ומלריה. לה ספ הבין שבניית תעלה בגובה פני הים היא פרוייקט קשה מדי. בתחילה חשב לבנות תעלה מקומית אולם המימון של הבנייה פסק ב 1888 והפרוייקט נגמר.

ב 1902 הקצה נשיא ארצות הברית תיאודור רוזוולט 40 מיליון דולר לבניית התעלה. לאחר משא ומתן מול תנועת העצמאות הפנמית והממשלה החדשה קיבלה ארצות הברית את האישור בניית התעלה ב 1903. ככל הנראה, האמריקאים לא למדו מנסיונם של הצרפתים בעבר לבנות תעלה בגובה פני הים לאורך 50 מייל בין קולון לפנמה סיטי. הפרוייקט התחיל באופן רשמי במאי 1904 ונתגלו בעיות מיידיות. היה צריך לתקן או להחליף את רוב הציוד הצרפתי והתפשטו מחלות בקרב העובדים. הבנייה הופסקה והתחדשה לאחר שנה.

מומחה לרכבות בשם ג'ון סטיבנס הפך להיות המהנדס הראשי של הפרוייקט ביולי 1905 וגייס עובדים חדשים ואיכותיים יותר. הוא הורה לרכוש ציוד חדש ופיתח שיטות יעילות לקדם את העבודה מהר יותר. הוא זיהה את הקשיים הקיימים ושכנע את רוזוולט לבצע שינויים אשר גרמו לעצירתן של המחלות בנובמבר 1905. הנשיא רוזוולט ביקר במקום ב 1906 וכמה חודשים לאחר מכן סטיבנס התפטר בפתאומיות. מונה מהנדס אחר שהניע את העבודה וגייס אלפי עובדים חדשים לעבודה עד לסיום המוצלח.

תעלת פנמה נפתחה באוגוסט 1914, למרות שהפתיחה הרשמית נפגמה בשל פריצתה של מלחמת העולם הראשונה. עלות הבניה היתה יותר מ 350 מיליון דולר.
תעלת פנמה תרמה רבות להתרחבות הסחר העולמי ונתיבי הסחר במאה ה 20. בדצמבר 1999 עברה השליטה על התעלה לידי ממשלת פנמה.