סלבדור דאלי

"סלבדור דאלי"  – "ברצלונה וקוסטה ברווה"  מוזיאון דאלי הנודע בספרד הינו אחד המוזיאונים הפופולאריים בעולם. זהו אתר חובה למבקר בספרד. דאלי ( 1989- 1904) האיש והתופעה, נולד בפיגראס.

בשנים האחרונות לחייו הקים בעיר מוזיאון הכולל מבחר מיצירותיו הסוריאליסטיות, כשבכל פינה הניח חפצים הזויים. המוזיאון נקרא “מוזיאון תיאטרון גאלה סלבאדור דאלי”, רמז לאישיותו התיאטרלית ותאבת הפרסום, וכן למרכזיות  שהיתה לגאלה – אשתו ומקור השראתו. אנו המדריכים ב"רימון" נהנים ללוות את הביקור במוזיאון בהסברים לא שיגרתים, כפי שדאלי היה רוצה, דבר ההופך את הביקור במקום לחוויה בלתי שגרתית.

המוזיאון נמצא  בפיגארס כשעה מברצלונה. ממוקם במבנה התיאטרון העירוני לשעבר, שנבנה ב-1850, נשרף במלחמת האזרחים ושוקם ב-1966. דאלי עיצב את המוזיאון כך שייראה כאובייקט סוריאליסטי ענק המושך את תשומת לב התייר הרבה לפני הכניסה למוזיאון. בהגיענו למקום מתגלה בניין שצבעו חום אדמה, על גגו כתר ביצים גדולות ודמויות של נשים ממתכת ואת קירותיו מחפות בליטות זהובות או אולי לחמניות קטנות חומות. דאלי אמר “מה שאתה אוכל זה מה שאתה מוציא”. הרושם הראשוני מהמם ומכין אותך להפתעות שבפנים.

המוזיאון מציג עולם הזוי, שמהלך קסם על המבקר או מעורר דחייה, אך לא משאיר אותנו אדישים. המוטיבים החוזרים ביצירותיו  של דאלי הם סקס, מוות והזיות קולינריות. כמו כן, אשתו הנימפומנית של דאלי, גאלה, מככבת בהרבה מיצירותיו ותמיד היא צעירה וסקסית. במוזיאון ניתן לראות עבודות מפורסמות ומדהימות שדאלי עיצב.

בואו נצא לסיור וירטואלי קצר במוזיאון: בחצר הפנימית של המוזיאון ניצבת היצירה מונית גשומה: מכונית קדילאק ועליה פסל אישה עירומה. קדיאלק זו נקנתה ע"י גאלה לדאלי בשנת 1940, מדגם זה יצרו רק 5 מכוניות. דאלי לא ידע לנהוג ולמספר אנשים מועט היה רכב. מעל המכונית קונדומים צבועים וכשמכניסים מטבע למתקן במכונית – יורד על המבקר במקום גשם.

בחדר מעל אולם זה מצד שמאל-פסל משה- דאלי אמר "אם מיכאל אנג'לו יכול לעשות את פסל משה גם אני יכול". חדר ליד, חדר שמשון הגיבור, שם מונח בגד שיריון שדאלי הכין  כדי להכניס את גופתו לאחר מותו. מעל לשריון ישנו צלב, הנפתח כאשר מכניסים מטבע. באולם 6 נמצאים תכשיטי הזהב מעשה ידיו. אולם 7 הוא הקריפטה שם גם נמצא קברו של האמן.

במוזיאון אולם מדהים המוקדש למיי ווסט (1893 – 1980), שחקנית, מחזאית וסמל מין אמריקאי. נודעה בעיקר בזכות שנינותה, גזרתה השופעת ואישיותה הפרובוקטיבית. נעצרה באשמת "פרסום תועבה". לא פלא שדאלי העריץ אותה… היצירה מורכבת מספת עור אדומה  המייצגת את השפתיים, נחיריים גדולים ובהם גזרי עץ בוערים. תמונות בשחור לבן מייצגות את העיניים ושיער התלוי כצמות קלועות מספק את המסגרת למיצג. תמונה מושלמת של האישה נגלת לנו בטיפוס במדרגות לעמדת תצפית לצפייה מבעד לעדשה מיוחדת.

באולם 15 חדר העבודה של דאלי, בתקרה צייר דאלי ציור הדומה לציור של  מיכאל אנגלו ,"אם מיכאל אנג'לו יכול לצייר אז גם אני יכול". בחדרים המקיפים את האולם מוצגים פסלים, מיטה ובידה  מעוצבים, שדאלי הביא מבית זונות מפריז שם אהב לבקר, אמבטיה ממתכת ותמונה שמעוטרת בנעלי סרדנה (נעלי ריקוד ספרדיות). בחדר השמאלי נחש כפיות עם ראש של אישה " האישה פיתתה את האדם". בשעונים של דאלי הזמן נוזל כמו הגבינה, מקורם בחלומות על גבינת קממבר ניגרת והם מהווים דימוי מטאפיזי של הזמן הטורף את עצמו ואת כל מה שסביבו. ביצירותיו, ראו זה פלא, השעון נעצר תמיד באותו זמן-הזמן בו גאלה חזרה אליו, לאחר שעזבה את בעלה למענו.

מדברי סלוודור דאלי: “מדי בוקר כשאני מתעורר אני חש את האושר הגדול מכול: האושר להיות סלבדור דאלי…" – כן, כן זה דאלי אומן גדול בדורו, איש שאהב והעריץ כוח, אהב את עצמו האמין שאין שני לו… והשאיר אחריו מוזיאון ששווה לבקר בו.

סימה ניסני – מדריכה ב"רימון טיולים"