לעולם בעקבות השמש

ביקור מרתק ובלתי נשכח ביפן יחשוף אותנו לאחת התרבויות המסקרנות ביותר בעולם

אדם הרוצה לעשות עסקים עם קולגה מיפן, עליו להיות בקיא לא רק בתורת המשא ומתן אלא בעיקר בקודים החברתיים וכללי הנימוסים הייחודיים הנהוגים בארץ השמש העולה. כי רחוק האופי היפני מזה המערבי ושונה כל כך.

ואולי בשל כך אנו נוהים לפענח אותו, כאילו היה כתב חידה סבוך למדי. הדיון הבינלאומי בשאלה כבר מזמן חצה את גבולות הסקרנות הטבעית. הוא הפך לנושא למחקרים אקדמיים בכל תחומי החיים, וקיבל את השם "ניהונג'ינרון" (בעברית, "תיאוריות אודות היפנים").

כדי לפענח את האופי היפני – הנוקשה, השמרני, הנוטה לקולקטיביות והשקט – עלינו להרחיק עד לתקופת "אדו". אז, החל מ-1603 ולמשך למעלה מ-200 שנה, הייתה יפן מסוגרת ומבודדת.

הדיקטטורה הצבאית הפיאודלית ("שוגונות") צפתה בחשש בהשתלטות ובהשתרשות הנצרות במדינה, והחליטה לסגור את שעריה בפני המערב. העובדה כי מדובר במדינת איים הקלה על ביצוע ההחלטה. כל שהיה עליהם לעשות הוא לסגור את הנמלים ולפקח על הסחורות שעשו את דרכן באמצעותם.

בתקופת ההסתגרות, שנקראת "אדו" על שם עיר הבירה (טוקיו של ימינו), התחדדה הזהות היפנית העצמאית, שמשפיעה עד היום על דרכי החשיבה ועל הקודים ההתנהגותיים והתרבותיים.

תקופת האדו הגיעה לסיומה ב-1867, עם עלייתו לשלטון של הקייסר מייג'י (בעברית, "שלטון נאור"). המקדש החשוב לזכרו של הקיסר נמצא ברובע שיבויה בטוקיו, לא רחוק מהמוזיאון המוקדש לתקופת האדו. זהו מקדש השייך לדת השינטו, הכינוי לדת הקדומה ביפן שדוגלת בחיים פשוטים הנעשים בהרמוניה עם הטבע והאנשים.

באופן פורמלי השינטו היא אחת משתי הדתות הגדולות ביפן. השנייה היא הבודהיזם. רק שרוב היפנים לא מייחסים חשיבות גדולה לדת, ונוטים להגדיר עצמם חילונים. אולם המבקש לחסות בצלו של מקדש כזה או אחר, לא יתקשה למצוא במדינה את מבוקשו.

כמי שמשלבת בצורה מעוררת השראה בין העבר לעתיד, בין מסורתיות למודרניזציה, אפשר למצוא ביפן ערים רבות שבהן מקדשים רבים הניצבים לצד בניינים המגרדים את השחקים, ודין זה כדין זה.

בציור: "קבוקי" – סוגה תיאטרלית מסורתית ביפן. המחזה כולל לרוב ריקוד ודרמה, והוא  מתאפיין בססגוניותו ובאיפור המתוחכם שעוטים השחקנים.

במאה ה-8, בטרם הייתה קיוטו עיר הבירה והרבה לפני שהכתר עבר לטוקיו – נשאה בתואר העיר נארה. היא שימשה בתפקיד רק מאה שנה, תקופה קצרצרה בהיסטוריה הארוכה של יפן, אולם מונומנטים רבים נותרו בה עדות לימים ההם.

לא רחוק משם מתנוסס הר קויה, הקדוש ביותר עבור המאמינים בכת הבודהיסטית שינג'ון שפירוש שמה "המילה האמיתית". כלומר, המסר שמביא להתעלות רוחנית. כאן, בגובה 900 מטר מעל פני הים, הם מאמינים שמייסד השינג'ון לא הלך לעולמו אלא רק שקוע במדיטציה עמוקה ולכן רוצים להיות קרובים אליו ככל האפשר בחייהם ובמותם. בביקורנו במקום נהיה קרובים אליו למשך לילה אחד, בלתי נשכח, שבו נלון בחדרי אירוח אותנטיים במקדש מקומי.

בעודנו מבקרים בעיירת החוף היפה קאנאזאווה, נהייה עדים לשתי תופעות יפניות ייחודיות. ראשונה היא הגיישה, אשת בידור מסורתית שמבלושיה כוללים קימונו צבעוני, שערה אסוף כפקעת מהודקת על ראשה, פניה צבועות לבן ושתפיה משוחות באדום. והיא מפליאה בכישורי הריקוד והנגינה שלה בפני הלקוחות. בתקופת האדו, בעקבות השגשוג הכלכלי, הקומו ביפן רבעים שבהם שוכנו הגיישות. רבעים כאלו נפגוש בביקורנו ביפן.

התופעה השנייה והייחודית היא הגנים. בקאנאזאווה שוכן גן קנרוקואן, הנחשב לאחד משלושת הגנים היפים ביותר ביפן עם 12 אלף עצי אורן, בריכות מםלים ושלל פרחים הצובעים את משעוליו ומפארים את שמו. לגנים נודעת חשיבות רבה במסורת היפנית והם נועדו לחבר את האדם לטבע ולהשרות שלווה ורוגע.

מתחם השלום ומוזיאון השלום בהירושימה, המקום שבו הוטלה פצצת האטום ב-1945, ישפוך אור נוסף על מאפייניהם של היפנים. אך נראה שכמו שאומר הביטוי – כדי להבין את היפנים, עליך להיוולד יפני.

לצפייה במסלולי הטיול ליפן לחץ כאן

לשיחה עם מומחי הטיולים שלנו ליפן:

[phone-number]