אגדות ברצלונה

אגדות ברצלונה

האגדה על מונסראט

האגדה על מונסראט מגוללת את עלילותיהם של נוודים רועים מהמאה ה-5, אשר מצאו במקרה פסל פרימיטיבי מחימר, שנראה להם יוצא דופן. במאמץ משותף הם קשרו אותו לחמור שלהם והתחילו לשאת אל הכומר המקומי שבכפר, שיבדוק את האוביקט המוזר. לא עוברות כמה דקות והפסל נופל ארצה ונשבר, ובתוכו מתגלה פסל קטן מעץ שחור ומבריק של דמות נשית, הלא היא המדונה השחורה. הרועים מבינים כי התרחש כאן נס מיוחד, ובהתרגשות כפולה ממהרים לכפר. העץ השחור אינו עץ שרוף אלא סוג מסוים של עץ שלא נמצא בד"כ באזור הזה. מעל למזבח הראשי, בגומחה קטנה, נמצא קודש הקודשים של המקום: פסל המדונה השחורה, פטרוניתה של קטלוניה. המסורת מספרת שפטרוס הביא לכאן את מריה, לאחר צליבתו של ישו, ולימים היא התגלתה בדמות המדונה השחורה. אלפי עולי רגל מגיעים מרחבי אירופה כולה לסגוד לדמותה של המדונה המונצחת בפסל עץ צבוע מהמאה ה-12, שלפי האגדה התגלה במערה על ידי רועי צאן. מנזר מונסראט נבנה ב-1025, אך מאז גדל מספר הנזירים שחיים בו, והוא הורחב שוב ושוב כדי להתאימו לצורכיהם.

סנט גורג והדרקון

סנט גורג והדרקון אביו של ג'ורג' הקדוש נולד באזור קאפאדוסיה, שבאסיה הקטנה- ושם הוא גם שירת כקצין ביזאנטי. אך עבודתו הייתה מסוכנת- ויום אחד הוא נהרג במהלך ביצוע תפקידו. משאמו של ג'ורג' הפכה לאלמנה, היא החליטה לחזור לעיר הולדתה שבלוד ששם תוכל לקיים את משפחתה בשלום. אך משהיגיע לגיל הבגרות- הלך הבן בעקבות אביו והצטרף לצבא הרומי. הוא התגלה כחייל כריזמטי ונתחבב בקלות על האנשים שאיתם בא במגע- דבר שגרם לו לעלות במהירות בסולם הדרגות. כבר בשנות העשרים המאוחרות שלו, זכה ג'ורג' כמעט בכל התארים האפשריים.
אגדות ברצלונה
יום אחד עבר ג'ורג' הקדוש עם צבאו ליד עיר-מדינה קטנה שבה דרקון אימתני בנה קן על פני מקור המים היחידי שלהם. על מנת להגיע למים הם היו צריכים לפתות אותו לזוז לרגע מן המקום- והם עשו זאת ע"י הקרבת קורבן אדם יומי. כל יום, הטילו תושבי הפוליס הקטנה פור שיקבע מי יוקרב באותו יום. יום אחד הפור נפל על הנסיכה של המקום, וסנט. ג'ורג' הגיע בדיוק ברגע שבו הציעו אותה לדרקון הרשע. משראה זאת ג'ורג' האמיץ- הסתער מיד על הדרקון ושחט אותו. ראו תושבי העיר את מעשה הגבורה של ג'ורג', ובאותו רגע, כאות הוקרה, קיבלו עליהם את הנצרות- שהיא הייתה דתו של סנט. ג'ורג'.
 

אולליה

אולליה -חיה בעיר ברצלונה במהלך התקופה הרומית. בהיותה בת 13 הייתה נוצריה אדוקה; מאחר שסירבה לעזוב את דתה כפי שנצטוו הנוצרים ברחבי האימפריה הרומית על ידי הקיסר דיוקלטיאנוס, הפשיטו אותה חיילים רומיים והעמידו אותה בכיכר העיר. על פי האמונה הנוצרית, על אף היום החם החל לפתע לרדת שלג וכיסה את מערומיה. נס זה הכעיס את החיילים הרומיים אשר הכניסו אותה לחבית שבדפנותיה היו נעוצות סכינים, וגלגלו את החבית במורד הרחוב הקרוי כיום על שם האירוע 'Baixada de Santa Eulalia'.
אגדות ברצלונה
בהמשך צלבו אותה החיילים ולבסוף כרתו את ראשה. על פי האמונה, יונה עפה מצווארה לאחר שראשה נכרת.אולליה נקברה בכנסיית סנטה מרינה דה לז ארנס (מריה הקדושה של החולות – כיום כנסיית סנטה מריה דל מאר). ארונה הוחבא בשנת 713 על מנת להגן עליו בעת הכיבוש המורי של העיר, והושב לכנסייה בשנת 878. בשנת 1339 הועברה גופת יולליה לארון בהט שהונח בקתדרלת אולליה הקדושה שברובע העתיק של ברצלונה.אולליה מוזכרת במספר רב של רחובות ופסלים ברחבי ברצלונה. חגה של אולליה נחוג בברצלונה מידי שנה ב-12 בפברואר. לצד הכנסייה מצוי קלויסטר גותי, בו שמורים 13 אווזים לבנים המסמלים את היותה של אולליה בת 13 בעת הירצחה על ידי החיילים הרומיים.
 

ברקינו- חמילקרת ברקא

ברקינו- חמילקרת ברקא- 270 – 228 לפנה"ס; היה מדינאי ומצביא קרתגי, אביו של חניבעל.. שורשים אפשריים לשם Barca: האחד, מהשורש השמי ב-ר-כ., ממנו נגזרה, למשל, המילה העברית "ברכה"; השני הוא ברק.חמילקרת היה מפקד כוחות קרתגו בסיציליה בתקופת המלחמה הפונית הראשונה בין קרתגו לרומא. בשנת 247 לפנה"ס הוא עמד בראש כוח קטן של לוחמים שכירים שהתמקם על הר ארוטה שבסיציליה, משם הגן על שארית השליטה של קרתגו בטריטוריה סיציליאנית. בשנת 244 לפנה"ס העביר את צבאו לעמדה בהר "אריקס". בשנת 241 לפנה"ס, בעקבות תבוסת הצי הקרתגי בקרב אייגוסה, חתם על הסכם השלום שסיים את המלחמה ושב עם צבאו לאפריקה. בתוך קרתגו ייצג חמילקרת את הקו שהתנגד בתקיפות לרומי, ואף תכנן מסע מלחמה נגדה שיצא לבסוף אל הפועל על ידי בנו חניבעל במלחמה הפונית השנייה.חמילקרת כבש שטחים נרחבים בחצי האי האיברי (כיום ספרד), כדי לפצות את קרתגו על אבדנן של סיציליה וסרדיניה. על פי המסורת של ברצלונה העיר נוסדה על ידי חמילקרת והדבר הונצח בשם הראשון שלה "ברקינו" Barcino, אך מאוחר יותר נכבשה על ידי הרומאים.
 

היכל המוזיקה

היכל המוזיקה הוקם כמשכנה של חבורת הזמר שנקראת על שפ האם-אוֹרפֶאוּס (ביוונית עתיקה: הוא דמות מההמיתולוגיה היוונית, בנם של אפולו והמוזה קאליופה, ראש למשוררים ולמוזיקאים.אורפאוס קיבל במתנה מאפולו כלי נגינה – "לירה". בנגינתו היפה על הלירה הוא הצליח להפנט את כל שומעיו. האגדה מספרת שגם עצים ואבנים הקשיבו לזמרתו, ושלשמעה סטו נהרות ממסלולם וחיות היער נאלמו דום. הארגונאוטים (חבורת הגיבורים שהשתתפו במסע החיפוש של יאסון אחר גיזת הזהב בספינה ארגו) צירפו אותו אליהם במסעם כדי שישקיט בשירתו את גלי הים ויחזק את רוחם של הספנים.בשובו נשא אורפאוס לאישה את הנימפה אורידיקה, אותה אהב אהבה עזה. כשאורידיקה נסה מפני סאטיר זר שרדף אחריה בשדה, היא דרכה מבלי משים על נחש ארסי שהכישהּ, ומתה. אורפאוס, בעודו ממתין לה ביום חתונתו, קיבל את ההודעה המרה על מותה מפי שליח. הוא סירב להתנחם וחדל לשיר. בהחליטו לחפשה הוא החל לנגן והאדמה שהייתה שבויה בקסם נגינתו פתחה פתח שדרכו הגיע לשאול, ושם פגש את כארון, הספן המעביר את המתים מעולם החיים לעולם המתים. הוא ריכך את לבו בשירתו הענוגה, וכארון הניח לו לעבור את נהר הסטיקס. הוא הרדים בנגינתו את קרברוס, הכלב התלת-ראשי השומר על הכניסה לשאול. רוחות הרפאים בשאול הוקסמו אף הם משירתו, ושליטי השאול, האדס ופרספונה, העניקו לו חסד חד-פעמי – הוא יוכל להחזיר את רעייתו אל ארץ החיים בתנאי שיילך לפניה ולא יסב את ראשו אליה, עד צאתם כליל מהשאול. אורפאוס לא התאפק והציץ בפניה של אהובתו, הן מפני הגעגועים, והן משום שאולי לא באמת האמין בחסד שנטו לו. וברגע שראה אותה, היא נמוגה כעשן ואבדה לעד.סופו של אורפאוס היה שנשים העובדות את דיוניסוס ("בקכוס" – ביוונית עתיקה: אישה משתגעת) קרעו אותו לגזרים משום ששירתו העציבה אותן.על פי המסופר היה אורפאוס מייסד האורפיזם – כת דתית מסתורית שחבריה כונו "האורפים".
 

ברזיית המים-המנורה

ברזיית המים-המנורה : שנמצאת בתחילת הרמבלס-מי ששותה מברזיה זו, האמונה אומרת כי ישוב לבקר במהרה בברצלונה.
 

המלך חואן קארלוס

המלך חואן קארלוס-לא מחייך בתמונות כיוון שאומרים כי הוא הרג בטעות את אחיו במשחק בנשק כששניהם היו ילדים ומאז גזר על עצמו לא לחייך.
הרי הפירנאים (Pirineos) שבצפון-מזרח ספרד, אלבניה ודרום צרפת, קרויים על שמה של הנימפה פירנה (Pyrene), שהיתה המאהבת של הרקולס במיתולוגיה היוונית. רכס ההרים משתרע על פני 450 ק"מ לערך, מהאוקיאנוס האטלני במערב ועד לים התיכון במזרח.
 
 

דגל קטלוניה

דגל קטלוניה-ארבע הרצועות האדומות מייצגות את ארבע הנפות:גירונה,לייאידה,ברצלונה וטרגונה. מקורות הגדל באגדה על הרוזן הראשון של ברצלונה אשר נקרא לעזור למלך הפרנקים נגד הכובשים המוסלמים. הוא בא לעזור אבל נפצע פצעי מוות. בזמן שגסס נגע באצבעותיו במגן הזהב שלו כשהוא סובל ביסורים ותוך כדי נותרו על המגן סימני אצבעותיו,ארבע קווי דם אדומים ובכך העניק לעצמו סמל אבירים ומכאן נוצר הדגל.
 

טאפס

טאפס-יש מספר גרסאות להולדת הטאפס.בתקופה שהאצילים העסיקו פועלים הם לא ידעו מה לעשות עימם כיוון שבהפסקות ארוחת הצהריים הם היו שותים אלכוהול ומשתכרים ואחר כך התפוקה ירדה.תוך כדי הם הבינו כי  הם אוכלים דברים קטנים הם לא עייפים ופחות משתכרים ואזהניחו את פרוסות קטנות עם דבר מה עליו והפועלים היו אוכלים ופחות משתכרים.המצאה שמתאימה למזג אויר ולצורת החיים בספרד.
אגדות ברצלונה
בזמן העבודה אין אפשרות לאכול וחם לארוחה מלאה….טאפה פירושה מיכסה.הניחו את הלחם במטרה להגן על השתייה מחרקים ואט אט מיהג זה השתפר 

ביצת קולומבוס

ביצת קולומבוס הוא שמו של סיפור, המיוחס לכריסטופר קולומבוס ואשר ממחיש את הצורך בחשיבה מקורית ושוברת-מוסכמות לצורך פתרון בעיות.על פי הסיפור, במהלך סעודה לכבוד קולומבוס, שערכו לו בחצר המלוכה הספרדית, טען בלעג אחד האצילים הספרדיים שגילוי איי הודו המערבית אינו אלא דבר של מה בכך וכי כל אחד יכול היה לעשותו אילו קיבל אוניות ורשות לתור את העולם. הלעג כלפי קולומבוס בא מצד מקורבי בית המלוכה ובתמיכתם וזאת במטרה לרכך את עמדתו של קולומבוס לגבי מיקוח על הכנסות, שהובטחו לו לפני הפלגתו, מהסחר עם הארצות שיגלה במהלך ההפלגה. קולומבוס הזועף ביקש שיביאו לו ביצה קשה ושאל את הנוכחים מי יוכל להעמידה על חודה. כל אלה שניסו נכשלו במשימה. אז נטל קולומבוס את הביצה והכה בה על חודה עד שקליפתה נשברה מעט והחוד השתטח, והעמידה מול עיניהם המשתאות של הנוכחים.
אגדות ברצלונה
"זה הדבר הקל ביותר בעולם. כל אחד יכול לעשות זאת, אחרי שראה איך!", השיב להם קולומבוס.הלקח הוא שאין בעשייה מאומה אלא במחשבה עצמה. אולי כל אחד יכול היה להפליג באוקיינוס ולגלות מקומות חדשים אבל רק קולומבוס הגה את הרעיון לנסות להגיע להודו בהפלגה מערבה, כפי שרק במוחו עלה הרעיון למעוך מעט את הביצה כדי להעמידה כיאות על השולחן.גרסה אחרת, שהופיעה חמש עשרה שנה קודם לכן, מיחסת את הסיפור לאמן הרנסאנס האיטלקי פיליפו ברונלסקי, שלכאורה הציב את אתגר הביצה בהקשר של הקמת הכיפה המפורסמת של קתדרלת סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, שנחשבת לאחד מהישגי הבנייה המרשימים ביותר בתקופת הרנסאנס.כיצד לסובב ביצה על צירה כמו סביבון? – יש לשלוק אותה תחילה.איך להציף ביצה על פני המים? יש למהול את המים בכמות מלח הגונה.
 

קולומבוס

קולומבוס- יש האומרים כי הוא היה בן של אנוסים.והבדיחה כי למה הוא מצביע לכיוון ישראל?כך הוא מראה לאמריקאים(גילה את אמריקה)-מצביע –לאן להעביר את הכסף-לישראל.יש המספרים כי כשקולומבוס,כנראה בן של משפחת אנוסים) הגיע לפרו הם שבו אותו.והוא היה חכם וידע מצויין אסטרונומיה,למד מאברהם זכות היהודי,הוא אמר לילידים שם שהוא יודע לעשות כשפים ובגלל שהם שבו אותו הוא יכשף אותם (ידע שבקרוב יהיה ליקוי חמה).ואם הם ישחררו אותו הוא יגן עליהם.ואכם היה ליקוי חמה ומאותו רגע הם עשו כל מה שאמר להם.
 
התקשרו עכשיו
[phone-number]

צור קשר

מלא פרטים ונחזור אליכם בהקדם