על הניסים ועל הנפלאות – איחוד האמירויות הערביות

מאת: אברהם תשח , מדריך בכיר ברימון טיולים

 

הסכם אברהם, בין ישראל ואיחוד האמירויות הערביות, שזה לא מכבר נחתם, מטבע הדברים עורר את סקרנות הציבור הישראלי ופתח בפני המטייל הישראלי צוהר אל מציאות מרתקת המתנהלת במרחק של כשלוש שעות טיסה בלבד.

התמונות והמראות שיפגוש המטייל בתחומי האמירויות, מרתקות ומלהיבות ככל שיהיו אינן מסבירות את ה"ניסים" שיצרו מציאות מופלאה זו. כדי הגיע אל הליבה ולו במעט יש לחדור מבעד לקליפה, אל שורשי הישות: איחוד האמירויות הערביות.

הנס הראשון – המיקום הגיאוגרפי של האמירוית.

פניה אל מפת המזרח התיכון תצביע על מיקומן האסטרטגי של האמירויות, ב"קרן" חצי האי ערב. מעין משולש אשר משני צדדיו ים. החוף המערבי פונה לעבר המפרץ הערבי (הפרסי), והחוף המזרחי פונה לעבר מפרץ עומן בואך האוקיינוס ההודי. ראש המשולש (מובלעת של עומן), יוצר את מיצרי הורמוז. מיצרים ברוחב של 34 ק"מ המהווים את פתח הכניסה למפרץ הערבי ,שבו למעלה משישים אחוז מעתודות הנפט העולמיות! דרך מיצרים אלו עוברים כ-עשרים ושניים אחוז מתפוקת הנפט העולמית וכשלושים אחוז מהנפט המשונע בים. מעבר לעושר הטמון במעבה אדמת האמירויות, שליטה באמירויות משמעותה שליטה בנתיב הובלת הזהב השחור.

יתר על כן, למיקום חשיבות אסטרטגית גם בתקופות קדומות יותר, על דרך המשי , נתיב הסחר הקדום, אשר היה הרבה מעבר לנתיב סחר. כי תנועה של סחורות היא תנועה של אנשים ותנועה של אנשים היא תנועה של רעיונות וכך משמש נתיב המשי למקשר בין תרבות סין, תרבות הודו ודרום מזרח אסיה, תרבויות המזרח התיכון ותרבות אירופה. ובעידן התגליות  גם ושקו דה גמה נעזר בספנים הערביים כדי לגלות את הדרך הימית להודו. גילוי שהוליד דרך מסחר מרכזית, עוקפת הים התיכון בין אסיה לאירופה.

מאחר והמדבר מוגבל במקורות המחיה, באופן טבעי פונים התושבים מהמדבר אל הים. ופניה זו עיצבה את ההיסטוריה של האמירויות. משרידי התיישבות בת מאה עשרים וחמש אלף שנה, דרך התיישבויות בעת העתיקה סביב נאות מדבר מסופוטמיה, לתקופת האיסלאמיזציה וההתגבשות השבטית מהמאה השביעית. המשך השפעות נתיב המסחר של עידן התגליות בואך למציאות העכשווית.

הנס השני – הנס הגיאולוגי.

שישים אחוז מעתודות הנפט העולמיות הן באזור המפרץ ! באיחוד האמירויות, ובעיקר בדובאי יש כ- שישה אחוזים מעתודות הנפט העולמיות, כמעט כמו כווית, יותר מרוסיה, פי ארבעה מארצות הברית. אבל יותר משמעותי הוא הנתון שעתודות הנפט במדינה לנפש (אזרח),לדוגמא, הן פי שלושים מאיראן (הרביעית בעולם), פי שישה מסעודיה השנייה בעולם. משמעות הנתונים פשוטה וברורות- אזרחי האמירויות, בממוצע הם העשירים בעולם בכל המשתמע ממשאבי טבע.

הנס השלישי – הנס המנהיגותי.

אולי הנס המשמעותי מכולם. אבו דאבי משתרעת על שמונים ושבעה אחוז משטחי האמירויות, באדמתה שמונים אחוז מעתודות הנפט של האמירויות. עם נתונים אלו, לכאורה הייתה אבו דאבי, צריכה לשאוף להפרדות. אבל מה שקרה בפועל ששליט אבו דאבי זאיד בן סולטאן אאל נהיאן, היה המנוע הדוחף לאיחודן של האמירויות, בהבינו שהמשותף בין האמירויות השונות רב על השונה, ושלום ושכנות טובה יועילו לכולם. ואכן כל מי שמבקר באמירויות, בכל אחת מהן, מגלה מדינה מנוהלת ברמה וביעילות הגבוהה ביותר. מדינה בה חיים מיליון וחצי אזרחים, בשקט שלווה ובטחון ונהנים ממעטפת ביטחון מושלמת בתחומי החיים החשובים: דיור, בריאות, חינוך, בטחון כלכלי וסוציאלי.לצידם, או יותר נכון מתחתם כשמונה וחצי מילון עובדים זרים. העובדים הזרים אינם נהנים מזכויות אזרח, אבל בהחלט מקבלים תמורה לעמלם, תמורה שספק אם יכולים היו לקבל במולדתם. ניתן לחלק את אוכלוסיית הזרים, לשתי קבוצות מובהקות. שכבת העובדים בעבודות השרות והתעשייה ושכבת בעלי המקצועות החופשיים והפרופסיות המנהלת במידה רבה את כלכלת המדינה.

 

לפרטים נוספים ומסלולי טיול מאורגן לאיחוד האמירויות דובאי אבו דאבי ואל עין לחצו כאן 

גם בטלפון:
[phone-number]

צור קשר

מלא פרטים ונחזור אליכם בהקדם