מסע המתחיל במקדשים והאתרים הבודהיסטים המרתקים של סרי לנקה ומסתיים בשמורות הטבע המוריקות והחופים הנפלאים.
כשמרקו פולו הגיע לראשונה לסרי לנקה, הוא נתקל במכרות האודם והאזמרגד השוכנים בו, הסתנוור מיופים המשגע והחליט בו במקום שהמקום ייקרא "אי האבנים הטובות". אז לא ידע חוקר הארצות הוונציאני הנמרץ שפירוש שמו הוא דווקא "אי קדוש" (סרי=קדוש ולנקה=אי), וכי החומריות מהם והלאה.
מעסיקו של מרקו פולו, חאן האימפריה המונגולית, שלח אותו למסעו כדי לרכוש באי שרידים מקודשים של בודהה. לא ברור אם הוא הצליח להניח את ידיו על הסחורה, אבל שריד אחד קדוש אחד נותר באי: השן של בודהה, שעל פי המסורת נמצאת ב"מקדש השן", האתר הקדוש ביותר עבור הבודהיסטים מכל העולם. המקדש שוכן בקאנדי, העיר השנייה בגודלה והראשונה ביופייה במדינה, ששימשה כמעוזם האחרון של המלכים הסינהאלים עד שנפלה לידי הבריטים ב-1815.
70% מתושבי המדינה הם בודהיסטים, והקשר בין סרי לנקה לקדוש שלהם חזק במיוחד: בבירה העתיקה נמצא העץ, שתחתיו על פי האמונה הוא הגיע להארה הנכספת. ברחבי המדינה פועלים מאות מקדשים שמושכים אלפי מאמינים וגם תיירים. למשל מקדש הזהב בדמבולה, שנבנה במאה הראשונה לפנה"ס. יש במתחם חמש מערות גדולות החצובות בסלע, 2,000 מ"ר של ציורי קיר ותקרות מהממים ביופיים. בתוכן ניצבים מאות פסלי בודהה, במגוון תנוחות וגדלים, המקבלים את פני המבקרים.
ריכוז גבוה של אתרים מקודשים נמצא גם בפולונרואה, בירתה השנייה של סרי לנקה במאות ה-11-12. נבקר כאן בשרידי המקדש המלכותי, נתרשם מארבעת פסלי בודהה הגדולים החצובים בסלע, נסייר במוזיאון הארכיאולוגי ונצפה באגם המלאכותי ובמערכות אגירת המים שהוקמו על ידי המלך פראקראמבארו.
עוד מונומנט מרשים שעליו אחראי מלך סרי לנקה, נמצא בסיגיריה. הנסיך קאסיאפה, שרצח את אביו וגזל את הכתר מאחיו במאה ה-5 לספירה, הקים בראשו של סלע המיתמר לגובה 200 מטרים את "מצודת סלע האריה". מבצר מתוכנן היטב, ששער הכניסה אליו נבנה כפיו של אריה ענק. גנים מרהיבים טופחו סביבו ועל הסלעים צוירו ביד אמן ציורים של נשים יפיפיות. המלך האכזר לא החזיק מעמד זמן רב והמקום עבר לידיהם של נזירים בודהיסטים.
סמוך למבצר נמצאת חוות התבלינים "מטאלה", שבה מגדלים בשיטות מסורתיות את התבלינים המקומיים. בכלל, סרי לנקה משמרת בקנאות את המסורות העתיקות. בעיירה נגומבו, למשל, נראה איך הדייגים תושבי המקום משתמשים באותן שיטות דיג שבהן השתמשו לפני מאות שנים, ובבית חרושת לתה נלמד על אודות גידול התה הציילוני המפורסם ועל דרך עיבודו.
מטעי התה מכסים כ-4% משטחה של המדינה, והתוצרת המשובחת נודעה בעולם כולו. כמיליון איש מועסקים בתעשייה הזו, בעיקר נשים שקוטפות את העלים ביד זהירה בהרים ובמדרונות. את הנשים הללו נפגוש בסיומו של טרק רגלי שנערוך באזור החקלאי היריוואדונה. לאחר שנעבור דרך יערות ושדות ונחצה מאגר מים באמצעות סירת קטמרן, נגיע לבית מקומי, שם נערוך היכרות עם חיי הכפר ונשתה תה ציילוני שחור, כמובן.
שמורות הטבע בסרי לנקה הן מהיפות בעולם. למשל הגנים הבוטנים של פראדניה, שבהם 10 אלפים עצים ועוד 4,000 צמחים טרופיים או שמורת מישורי הורטון, הממוקמת באזור ההררי של המדינה. שם, ביער הגשם הצפוף והעתיק, בגובה 2,000 מטר מעל פני הים, נפלס את דרכנו בין הערפילים וסמוך לעדרי איילים המלחכים עשב ירוק, אל מצוק המתקרא סוף העולם, הנקודה שבה צונח המדרון מאות מטרים אל העמק שבו זורם נהר רחב ידיים שמימיו גועשים ורועשים כל הדרך אל האוקיינוס ההודי. לשאון המים נאזין גם מול מפלי ראוואנה, כשרק צווחות הקופים העליזים מפרים את השלווה.
מגוון בעלי החיים בסרי לנקה גדול ומרשים, ותושבי המדינה שומרים עליהם מכל משמר. הפעילות הידועה שלהם למען החיות מתרחשת בבית המחסה לפילים יתומים בפינאוואלה. אוכלוסיית הפילים שהלכה והתמעטה, הובילה את קברניטי האי להקים עבורם מקום בטוח שבו הם נעים בחופשיות, מתמסרים לתיירים שמאכילים אותם ושועטים לנהר לרחוץ ולהשתובב, לקול מצהלות הקהל שלא מצליח להוריד את החיוך מהשפתיים.
וכמו שהמקומיים מסייעים לפילים שנמצאים בסכנת הכחדה, כך הם מטפלים בצבי הים. במדגרה בקוסגודה הם שומרים על הביצים עד שבוקעים מהם הצבונים, ואז משחררים אותם לים.
המדגרה שוכנת בחוף הדרום מערבי של האי. בחלק הדרום מזרחי נמצא הפארק הגדול ביותר: יאלה. כאן מתקיימת באופן הברור ביותר הכרזתו של המלך דוואנמפייה, שלפני אלפיים שנה קבע כי הממלכה שלו היא אזור בטוח עבור חיות הבר. בתחומי השמורה אפשר לראות אנפות משוטטות על שפת האגם, סמוך לנמרים שמתחממים על הסלעים החשופים ומול פילים, איילים, קרוקודילים ועוד. מגוון של בעלי חיים נראה גם כשנערוך שייט ספארי בלגונה ובנהר מאדו-גנגה.
ובין מקדשים לשמורות טבע, לא נספח גם על שתי נקודות אורבאנית של סרי לנקה: נוארה אלייה, "עיר האורות", שמשמשת כיעד נופש מועדף ועיר הבירה קולומבו, שמשלבת בהרמוניה בין ישן לחדש. ממש כמו האי שעליו היא שוכנת.