אנוסי ספרד ופורטוגל / מאת: עוזי לוין

אנוסי ספרד ופורטוגל, ראשית החילוניות היהודית.

בשורות הבאות אנסה ללבן ולהאיר את תפקידם של אנוסי ספרד ופורטוגל בהיווצרות ראשיתה של  החילוניות היהודית במערב אירופה. אינני מתכוון לקהילות המגורשים ( 1492 מספרד ו  1495 מפורטוגל ) שבאורח מפליא  וקסום הצליחו לשמר את תרבותם ומסורותיהם  הייחודיות ברחבי האימפריה העותומנית ובמקומות אחרים, אלא ,לאותם "נוצרים חדשים" שהמרו את דתם לנצרות, חיו כנוצרים שנות דור ואף יותר וחזרו לחיק היהדות לאחר מכן, זאת כבר הייתה יהדות אחרת או כפי שרואים אותה  כראשית החילוניות היהודית.

 

תופעת המרת הדת הן מרצון והן משמד (אינוס) הייתה רחבת היקף החל משלהי המאה ה13 תקופת התבססות שלטון  הרקונקוויסטה הנוצרית ברוב חלקיה של ספרד המוסלמית ובעיקר בריכוזים גדולים של  היהודים בספרד ,ברצלונה וממלכת אראגון ,טולדו, סביליה וערי אסטרהמדורה. יש להבין את רקע המרת הדת מרצון ממספר סיבות והן משלימות זו את זו.

 

 

בניגוד לארצות שמצפון לפירנאים  (צרפת, אשכנז וחלקים מאיטליה ואף במרכז אירופה) ,חיו היהודים בחצי האי האיברי בתוך החברה שסבבה אותם (עם הגבלות כאלו ואחרות) ומילאו תפקיד דומיננטי במנהל הציבורי, דיפלומטיה ומדע ,בעיקר בתקופת השלטון המוסלמי (תור הזהב , רבי שמואל הנגיד והרבה אחרים). השלטון הנוצרי לפחות בתחילתו, השתמש במנגנוני המנהל המוסלמי שקדם לו ,במנגנוני מנהל אלה מילאו היהודים תפקיד חשוב ביותר. 

 

בספרד המוסלמית ואף זו הנוצרית היו גם חקלאים יהודים כיושבי כפרים. החשש מאובדן מעמד  ורכוש  והקרבה לחברה הסובבת אותם ולערכיה גרמו לתופעה של המרת דת מרצון ובהיקף ניכר. סיבה  נוספת להמרה מרצון נבעה מהשתלטות השכבה החצרנית  רבנית על חיי הקהילה בעיקר בתחום המיסוי שהיה מוטל על בני הקהילה כגוף אחד, הממסד הרבני והחצרוני היו אלו שקבעו את השומות לחברי הקהילה השונים, היטיב לבטא זאת המשורר האלמוני שניסה לחלות את פני הנגיד כדי להפחית את הסכום שהושת עליו וכך כתב "השכמתי לפתחו אמרו רכב ,באתי עם ערב, אמרו שכב ,אוי לו לאדם שנולד ללא כוכב". ההקשחה ביחס כלפי היהודים ביזמת מעמד הביניים הנוצרי במרוצת המאה ה14 שראה ביהודים ובמעמדם מתחרה משמעותי  ומושא לקנאה. 

 

האכזבה ממשיח השקר מאווילה אף היא תרמה רבות להמרת הדת, כל אלו  גרמו להיקף התופעה של ההמרה מרצון, חלק ממומרים אלו כמו פבלו כריסטיאנו ואחרים הציבו לעצמם מטרה להמיר את דתם של מה שיותר מאחיהם היהודים ונטלו חלק פעיל בוויכוחים הדתיים שנערכו בספרד  בחסות המלכים ,(וויכוח ברצלונה ובוויכוח טורטוסה). 

 

אחד מחשובי המומרים הוא רבי שלמה הלוי מחשובי יהודי בורגוס (1391) ונקרא פבלו דה סנטה מריה, שלמה הלוי היה שליחו הדיפלומטי של מלך קסטיליה בניו התנצרו יחד עמו ואחד מהם אף טיפס במעלות הכמורה והפך לאישיות דתית מוערכת ביותר בשם אלונסו דה קרטחנה.

 

ההחלטה לגרש את היהודים מספרד היא  בעיקרה תוצאה של ריבוי "נוצרים חדשים" והקשר שלהם עם היהודים שלא המירו את דתם והחשש הדתי מפני "זיהום"  הכנסייה על ידי "מעמידי  פנים " מטעמים שונים. לשכת  החקירות של הוותיקן, האינקוויזיציה, הוכנסה לספרד במטרה עיקרית לטהר את הכנסייה ולבער את הכפירה שנובעת מהתנצרות שלא בלב שלם  ומקיום אורח חיים יהודי בסתר.

 

בעת הגירוש בחרו רבים מיהודי מערב ספרד ואזורי אסטרמדורה בעיקר לעבור את הגבול הקרוב לפורטוגל ונענו תמורת סכומי כסף כאלו או אחרים ,מגורשים אלו  הצטרפו לקהילות גוארדה GUARDA, בלמונטה, קואימברה ועד לעיר הנמל פורטו.

 

ב 1495 מבקש מלך פורטוגל מנואל לשאת את בתם של המלכים הקתולים מספרד, נישואים פוליטיים אלו היו חשובים  מאוד לבית המלוכה הפורטוגזי, מנואל ניאות למלא את התנאי הספרדי הכרוך בנישואין אלו, גירוש או המרה של יהודי פורטוגל. באותה תקופה כמו בספרד השכנה מילאו היהודים תפקיד חשוב לאין ערוך בקיום המסחר עם העולם המוסלמי ועיקר תרומתם הייתה בתחום המדעי ,קרטוגרפיה ואסטרונומיה שבלעדיהן לא יתאפשרו התגליות שבהן הייתה החלוצה  פורטוגל ולא ספרד (ראה רבי אברהם זכות). המלך מנואל בחר בדרך הקלה של שמד המוני וכללי של כל יהודי פורטוגל אבל גם של "עצימת עין" בהמשך.

כך נוצר מעמד גדול של "נוצרים חדשים" גם בפורטוגל.
 
מעמדם של "הנוצרים החדשים" בשתי המדינות (שהפכו לאחת במחצית הראשונה של המאה ה16 לתקופה של שבעים שנה) וכניסת האיקוויזיציה גם לפורטוגל היה של דחיה מצד אחד והיטמעות גמורה בצד שני, שרידותם של יהודי בלמונטה הפורטוגלית כיהודים בסתר היא סיפור מופלא כשלעצמו.  
 
בספרד פורסמו חוקי "טוהר הדם" שהיקשו על ה"נוצרים החדשים" להתקבל למשרות שלטוניות או מוסדות לימוד. טיפין טיפין במרוצת המאות 16 ו 17 מתחילה הגירה של נוצרים חדשים בעיקר לארצות השפלה  הרחק מעין האינקוויזיציה וחזרה בגלוי אל חיק היהדות ,  אלא שעכשיו הם "יהודים חדשים"  ואחרים באורח חייהם לחלוטין מקהילות מגורשי ספרד המקוריים.
בעדויות כתובות אנו מוצאים את הטעון ש"כעת אני יכול לעשות מה שמתאים לי מתוך ההלכה היהודית ולהתעלם ממה שלא מתאים לי" אנוסים אלו הביאו עימם למערב אירופה מטען אינטלקטואלי אדיר הם היו מעורים בתרבות האיברית ושלטו בספרדית לטינית ופורטוגזית. חלקם של יהודים אלו לא נימולו כדי שיוכלו לחזור מדי פעם לפורטוגל ולהמשיך ולקיים את קשרי המסחר הענפים עם העולם החדש שהתנהלו מפורטוגל בעיקר.
 

הניתוק מספרות יהודית הלכתית הביא להתעמקות דווקא בספרות הנוצרית האנטי יהודית ממנה למדו על היהדות כמקור יחידי. בקיאותם בתיאולוגיה הנוצרית הייתה מן המפורסמות.

בני קהילות אלו בכל רחבי הפזורה האנוסית קראו לעצמם בשם ה"אומה" NACIO  ופעמים רבות התחזו וחזרו אל  "ארצות האלילות" (כינוי לארצות שגירשו את היהודים) למגינת ליבו של הממסדי  הרבני שאסר על כך באיסורי חרם לצורך קיום המסחר כאמור עם העולם החדש . קהילות אנטוורפן אמסטרדאם  ליוורנו והאמבורג הפכו ערים אלו למרכזים  אירופיים לסחר בסוכר וצברו הון רב.

 

מאבקם הפנימי  של יהודים אנוסים אלו בקשר לזהותם הדתית (אוריאל ד'אקוסטה, ברוך שפינוזה ועוד רבים אחרים) מלווה את היהדות בעידן המודרני בצורות שונות שאלו הם מבשריה.

 

כותב – עוזי לוין.

 

לבירור על מסלולי טיול מאורגן לפורטוגל הקליקו כאן

 

התקשרו עכשיו
[phone-number]

צור קשר

מלא פרטים ונחזור אליכם בהקדם